סיפור התפתחותן של ועדות הבקרה על אתיקה במחקר שונה ממדינה למדינה ומתרבות פוליטית אחת לאחרת. ברוב המוסדות האקדמיים קיבלו ועדות האתיקה הסמכה לבקר מחקרים במדעי החברה וההתנהגות רק שנים לאחר הקמתם של גופי בקרה על מחקרים ביו-אתיים. בישראל, עד היום לא מוסדר תפקידן של ועדות האתיקה במחקר באמצעות רגולציה כלל-ארצית. משום כך, קיימת שונות רבה ביחס להקמה ולתפעול של ועדות אלו בין המוסדות האקדמיים השונים. אין הדבר מפליא לאור התפישה לפיה הנזק הפוטנציאלי הגלום במחקר במדעי החברה נמוך יותר ביחס לנזק שעלולים להסב מחקרים ביו-אתיים. יתרה מזאת, סוג הסיכונים שעלולים להיות כרוכים במחקרים אקדמיים קלים יותר להבנה והערכה, על פי רוב, לנבדקים עצמם ובכך מצטמצם פער הכוחות בין הנבדק לחוקר ועמו גם הצורך בבקרה והגנה על הנבדקים.

הרגולציה על מחקרים אקדמיים בארצות הברית החלה בשנת 1975 כאשר מחלקת שירותי הבריאות והרווחה בממשל הפדרלי הציבה דרישה להצגת אישור מוועדת בקרה מוסדית, כתנאי לקבלת תקציבים למחקרים במימונה. מאוחר יותר, ארגונים פדרליים אחרים וקרנות מחקר נוספות בארצות הברית אימצו גישה זו אף הם. ב-1991 נחקק החוק הפדרלי אשר הסדיר זאת (Code of Federal Regulations’ “Common Rule” (Title 45, Part 46, Subpart A)) ומרבית המוסדות הפדרליים העוסקים במימון מחקרים אקדמיים מקפידים עליו.

השאיפה לשיתופי פעולה מחקריים עם מוסדות אקדמיים בארצות הברית והצורך במימון מחקרים באמצעות תקציבי הממשל הפדרלי, יצרו דרישה לפיתוחן של פרוצדורות לבקרה אתית במחקר במדינות נוספות, כמו קנדה ובריטניה, אשר אימצו אף הן רגולציה דומה. במדינות אחרות, כמו בישראל למשל, החלו המוסדות האקדמיים לפתח באופן וולנטרי מנגנונים פנימיים לבקרה אתית על מחקרים הנעשים בתחומם. ברוב המוסדות אומצו בוועדות הבקרה האתית על מחקרים אקדמיים התהליכים הנהוגים במוסדות האקדמיים האמריקאיים; או שיושמו דרישותיו של כתב-עת מדעי מסויים בו ביקשו חוקרים לפרסם את מחקרם, או דרישותיה של קרן מדעית אליה ביקשו חוקרים לפנות למימון המחקר.